מעוברות ועד מוות, והלאה
במהלך חיינו אנו עוברים שלבים. כל שלב משמעותי בחיינו, ומעצב את מי שאנו עתידים להיות.
עוברות, לידה, ינקות, ילדות, נערות, בגרות, הורות, סבתאות, זיקנה ומוות.
אנו מלווים לכל אורך השלבים ע"י נוכחות ה"נשמה המובילה".
הנשמה היא נצחית, והיא זו החווה בסופו של עניין, את כל מעגלי החיים.
היא מלווה אותנו עד המוות הגופני, וממשיכה את דרכה למעגל הבא, אל גוף
חדש, אל מסע המשכי בהתעלות שלנו.
לפי תפיסת עולם זו, כל שלב בחיינו הנוכחיים הוא משמעותי להתפתחות ולהישגים אליהם נגיע.
כל קושי הקורה לנו באיזשהו שלב מן השלבים מהווה אתגר להעצמה.
עוברות
מלשון עבר. יש במילה זו מעין תזכורת לעובדה שיש גם לאותו עובר עבר, ממנו הוא מגיע. בהיפוך המילה עובר אנו מוצאים רעב לחיים.
העוברות היא תקופת חיים מלאה בזכות עצמה בו חווה העובר מלאות.
הזנה בטחון גדילה ואפילו תקשורת. בתקופת חיים זו אנו והעולם מהווים אחדות מלאה. זיכרון לחיפוש וגדילה של האנושות ככלל. הזיכרון הזה יהפוך בחיינו לאתגר בהמון צורות. נינוחות בחברת אנשים, אהבה, קרבה גופנית, סקס, חיבוק ועניין משותף.
חוויה נוספת שאנו חווים במהלך העוברות היא פאסיביות ואמון מלא שהעולם ידאג לכל צרכינו.
לידה
רגע השינוי הגדול. סוף של תקופה, שינוי עצום ויציאה אל עולם חדש, חוקי משחק חדשים ואנשים אשר ישפיעו על כל מהלך חיינו.
בלידה דולים את העובר ממוגבלות הרחם אל עבר הלא נודע.
ינקות
יונק כשמו כן הוא, יונק חלב אך גם את כל החיים על כל המשתמע מכך.
התינוק הוא נקי מוכן ומזומן לקבל הכל מן הסובב אותו. נמצא בשליטה כמעת מלאה של הסביבה המזינה מגנה ותומכת (או שלא).
ילדות
ילד הוא למעשה דלי המקבל לתוכו הכל. המח לומד שפות רבות, ובניהם שפה גופנית, רגשית ומילולית.
בשלב זה יבנו תבניות מילוליות ותתחיל הבנת תהליכים פסיכולוגים חברתיים.
עם העלייה בגיל תידרש משמעת גופנית והתחלת אחריות אישית.
נערות
בשלב זה מתחילה ערות ליצר המיני ומתפתחת תקשורת מינית גופנית. יצר המיניות והסקרנות נכנסים להילוך גבוהה ויחד עימה הזהות המינית והגדרת המיניות המתבססת על צרכים.
** עד שלב זה נבנה אצל האדם הידע לקבל והוא יעזור להגדיר צרכים רבים לסובבים אותנו.
** מרד הנעורים – מתהווה לצורך הגדרת האינדוידואל הייחודי לכל אחד ולא לפי רצון המגדל!
בגרות
זהו שלב מיוחד בו לומד האדם לגבור על יצריו ולהיות מודע גם לצרכי הזולת. להיות גיבור במסע חייו מתוך בחירה חופשית ומודעות להגדרה העצמית הייחודית שלו.
בשלב זה האדם נע בעולם כשהוא נושא בתוכו כלים תקשורתיים רבים. תקשורת גופנית, רגשית, מילולית ומינית.
** האגו נבנה לכל אורך החיים אך בשלב זה הוא מגיע לכדי הבשלה והוא מוגדר ומגדיר את מסע חיינו.
הורות
שלב זה הוא שלב בחירה חופשית והוא מהווה חלק מהגדרת המסע שלנו. (זוגיות מתקיימת עוד קודם והיא מהווה התנסות שיתופית בכל הנרכש עד כה. אין הכרח כי האדם יבחר גם לממש הורות).
הבחירה להיות הורה היא תובענית והיא דורשת מן האדם לדלות בכל יום יותר מעצמו כדי לגדול עם ילדיו.
נבחנות שוב ושוב כל יכולתנו בכל סוגי התקשורת.
בשלב זה נפתחת בפנינו גם תקשורת רוחנית העוזרת לנו לראות את המסע עם ילדינו כדי "לחנוך הנער על פי דרכו".
במילה הורה יש אולי סוד כיצד להיות יותר מכל ועבור כל ילד, עלינו להדמות להר-גבוה בתפיסת העולם, יציב כנגד כוחות הטבע וראוי לגדל עליו.
סבתאות
בהפכנו הורים לילדים נשואים אנו בתנועה אחורה תוך כדי וויתור על שליטה. התקשורת הופכת יותר ויותר לבבית. יכולת הקבלה של האחר גדלה ומתפתחת. שוב אנו חוזרים אל הילדות אל השובבות מהולה בחוכמת חיים, אל הנכדים.
זיקנה
זיקנה היא אינה גיל כרונולוגי אלה גיל נזקי הגוף והנפש.
בתקופה זו ישנה התרחקות מיצרי הגוף והתקרבות אל צרכי הנפש ועולם הרוח. עולם העשייה הפיזי קטן ולעומתו תופסים מקום ההתבוננות והחוכמה.
עם התעייפות הגוף ישנה חזרה לינקות, פאסיביות וצורך בתמיכת הסביבה.
מוות
סיומה של תקופה עם הבטחה לתום חדש !
חזרה לתום העוברות ולחיים בגוף חדש עם המשך המסע......
