תפיסת עולם רב מימדי ומודעות עצמית
העולם מתגלה לעינינו, כל הזמן, עוד ועוד. אנו נחשפים אליו. כל שלב בחיינו, מגלה עוד טפח מהעוצמות הבלתי ניתנות להכלה בבת אחת.
צורות חיים שונות, תובנות לגבי בריאות, הכרת טבע האדם, בעלי חיים, צמחיה דומם, והבנת האלוהות. כל אלו ועוד רבים רק מעוררים אותנו לקבל את העובדה שרב הנסתר על הגלוי.
נראה כאילו אנו עשויים שכבות רבות; לחלקם אנו מודעים ולרובם לא ממש.
בואו נתבונן בעצמנו: כמה אנו מכירים את עצמנו? כמה פעמים הופתענו מעצמנו וגילינו כוחות נפש במצבים שונים? הצלחנו במקומות שלא ציפינו ונכשלנו במקומות בהם האמנו כי נצליח? כמה מימדים זיהינו בעצמנו ובכמה שהינו בו זמנית?
לדוגמא: כשאנו מדברים אנו פחות קשובים החוצה. כשאנו רואים את הרע והכואב אנו שוכחים את הטוב.
כשהתשוקות בוערות בנו, המחשבה ההגיונית, הקרה והמחושבת כמעט ואינה נשמעת. ולפעמים, אנו זוכים לפעול, ובו זמנית לצפות בעצמנו. ויש פעמים בהם אנו מתעלים ומסוגלים להקשיב לזולת, אך גם להיות מחוברים לתחושות והמחשבות שלנו.
אנו כמהים להיפתח ולחוש אהבה, אך עם זאת ננעלים מפחד להיפגע. כשכואב לנו מאד הגב, למשל, קשה מאד להיות בקשב החוצה לזולת. אנו רוצות להרגיש אישה ועם זאת כל כך מתאמצות לנהוג כגברים. גברים רוצים כל כך להצליח, למשל, בקריירה הדורשת חשיבה הגיונית ופרקטית, ועם זאת לחוש אהבה ותשוקה הגוזלת תשומת לב מן הפרקטיות וההגיון הקר. אנו מאמינים בבית ומשפחה כערך עליון ובו בעת בוגדים בו.
נראה כאילו עולמנו הוא כאוס. חיינו לא מסופקים. הצלחה במישור אחד היא לעיתים הכישלון במישור אחר.
תפיסת עולם רב מימדית מתחילה בלהכיר בכאוס ולקבל אותו. ללמוד את מימדיו הרבים ולחפש את השביל האישי, בו מאותגרת האישיות שלנו, ללא רחמים למה שאולי לא נספיק ולא נחווה. לבחור מתוך השלם את האמת הנדרשת לנו באופן אישי למסע שלנו. להגדיר את ההצלחה שלנו באופן אישי, אינטימי ולהתרחק מהגדרות כוללניות (לדוגמא: הרבה חברה צעירים מעידים על כך שהם רוצים להיות מצליחני חברה. האם זהו הדרך שלהם, או שמא זו הגדרת הסביבה להצלחה? האם הם לא נטשו בדרך את עצמם?). לחיות באופן מלא את הניתן להשגה, בנקודת זמן, ולהמשיך לחפש, בעיקר פנימה, מי אני ומה מאתגר אותי בחיים?
אנו מורכבים מהפכים משלימים בתוכנו. כל צד שואף להתבטא בעולם כשליט יחיד, ועם זאת, בכל פעם שכך הדבר, צער ועצב של פיספוס מלווים אותנו. החיפוש אחר הדרך הפרטית שלנו, צריכה להיות תוך כדי אינטגרציה עם חלקינו ההפוכים. גם כך המשימה לא קלה, על אחת כמה וכמה, כשאנו רוצים להצליח עבורנו, בעוד אנו שבויי החברה והגדרותיה להצלחה.
הדברים היציבים מכל הם חוקי הטבע, לכן שווה ללמוד אותם ולחיות לפיהם.
- התשוקות והמאווים הם אישיים והם מתעוררים מבפנים למול ההיצע של העולם
כלפינו.
- יש 'לשרוף על המוקד' את מה שלא משרת אותנו יותר.
- עלינו להיות בעלי מוכנות אישית ולקחת אחריות כדי להשיג את המטרות האישיות
שלנו.
- יש לקבל את המתנות שהעולם מציע גם אם המתנה לא הוזמנה או שאינה בדיוק
משהו אותו הזמנו.
לדוגמא: התשוקה - אני מאותגרת להיות אמא.
חוקי טבע - העובר גדל בבטני בגופי ואין אחרת
שורפים על המוקד - אני עוברת משימת דגש על עצמי אל האחר ובהקרבה.
מוכנות אישית - המון משאבים יופנו לטיפוח צורכי, הילד ופחות אלי.
מתנה - אלמד על עצמי ואתפתח דרך גידול ילדי.
בעבר, להיות אמא לא היה בחירה, אלא מוסכמה להצלחה חברתית. היום זהו אתגר אישי.
דוגמא: תשוקה - להיות אישה 'סופר-וומן'. כלומר, הצלחה רב תחומית. (בת זוג,
קריירה, תחביב, חברות, תרבות, ילדים ובת להורים, נאמנה).
חוקי הטבע - ביום, ישנם רק 24 שעות, ומתוכן, כדי לתפקד במולטי היבטי
ההצלחה, יש לישון בין 6-8 שעות. תפקוד ממושך תחת לחץ יוצר עצבנות
וירידה ברמות תפקוד.
שורפים על המוקד - לפעמים את הזוגיות, לפעמים את תרבות הפנאי. משהו
נופל.
מוכנות אישית - עייפות מתמשכת עד מחלות.
התבוננות פנימה, ללא רחמים עצמיים, בוחנת את הרצונות האמיתיים שלנו מול המחיר. נבחנת הדרך הפרטית להגשמה, ובטוח שחלק מן ההגדרות החברתיות להצלחה יפלו. רק אז מגיעה השלווה, ההצלחה והאינטגרציה בתוך הכאוס. לדוגמא- אני מקבלת בהכנעה את ריבויי התפקידים הנעשים ביום; מתחילה את הבוקר כאמא, אח"כ אני נהגת, אח"כ אני אשת מקצוע, במהלך העבודה אני גם אמא- כשהילד זקוק לי, ובת לשיחה עם הוריי או חברה, אח"כ אני בבית עם הילדים כאמא, ואח"כ אני אישה עם בן זוגי ולבסוף אני אינדווידואל עם עצמי......
אין מושלמות, ישנה רק שלמות עם הבחירות!. כשיש ראיה כוללת, מגיעה הבחירה החופשית האמיתית.
כדי להיות אדם שלם יש להכיר את סך כל החלקים, ולאסוף אותם לכדי תפקוד מלא.
